LTR test

Israeli PM Benjamin Netanyahu will approve more construction in West Bank settlements before considering a halt to building work, officials say.

The prime minister is expected to back work on hundreds of new homes next week in addition to 2,500 units already being built, a senior aide said.

He will then consider a temporary halt to settlement building, as requested by the US in a bid to restart peace talks.

The news angered the Palestinians who said it was "absolutely unacceptable".

"The only thing suspended by this announcement will be the peace process," Palestinian negotiator Saeb Erakat told the AFP news agency.

כן למאגר ביומטרי

הממשלה אישרה את הקמת מאגר ביומטרי - שיכיל טביעות אצבע וזיהוי תווי פנים של כלל אזרחי ישראל, למרות התנגדויות מצד לשכת עורכי הדין, המועצה הציבורית להגנת הפרטיות והאגודה לזכויות האזרח.

כמו כל טכנולוגיה חדשה, גם המאגר הביומטרי המתוכנן גורם לפחדים רבים . הפחד מהלא נודע מועצם בתרבות הפופולרית וסרטי מדע בדיוני המציגים את הגרוע בקידמה גורמים לנו לפחד ולדחות שינויים מרחיקי לכת גם כאשר הללו מבטיחים שינוי לטובה. הדבר דומה לפחד משימוש בתאים עובריים, מהאינטרנט, מהטלפון ומכל דבר שיש בו שינוי מהמצב הקיים. את הפחד מהמאגר ביומטרי אפשר לחלק לשתי קבוצות: הפחד מזליגת המידע מחוץ לידי השלטון והפחד כי השלטון עצמו ישתמש במידע זה שלא כדין וכנגד האזרח.

הפחד שמידע אודותינו יהיה זמין לכל אכן יכול להפחיד אך כמויות מידע עצומות כבר קימות היום: חברות האשראי יודעות את הרגלי הצריכה שלנו, קופות החולים יודעות את ההיסטוריה הרפואית שלנו, חברות הסלולר יודעות את מיקומינו הפיזי, פיסבוק יודע איך אנו נראים וגוגל יודעת את תחומי העניין שלנו. חברות אילו לא צריכות את המאגר הביומטרי בכדי להצליב מידע.

כל מה שהמאגר הביומטרי יודעת לעשות זה לזהות אדם באופן כמעט וודאי. מערכת זו אינה אוספת נתונים אחרים כגון תיק רפואי, הרגלי צריכה והיסטוריה כלכלית. אם השלטון ישכיל לתת ממשק בסיסי למערכת לכל דורש חברות רבות תוכלנה להשתמש במידע הבסיסי לצורך מתן שרותים כגון פרסום ממוקד, נגישות לתיקים רפואיים ללא צורך בכרטיס וכסף אלקטרוני ללא צורך בכרטיס אשראי. אם חוקי התחרות ישמרו ויכולת הזיהוי תהיה זמינה לכל, שוק חדש זה יגרום לקפיצת מדרגה בחברה, בכלכלה ואפילו במדע.

את ה"אמון הציבור" בו זכתה הממשלה ורשויות אכיפת החוק הרוויחו הם בעמל רב לכן הפחד משימוש במאגר שלא לטובת האזרח מוצדק בחלקו. גם על בעיה זו ניתן להתגבר על ידי ביזור ופתיחת המערכת לכל דורש וכך הפוטנציאל לשימוש זדוני במאגר על ידי השלטון כנגד האזרח יאוזן על ידי יכולת האזרח להשתמש במערכת כנגד השלטון. דוגמה לכך היא שימוש ביכולת הזיהוי הוודאי לבצע סקרים, משאלים והצבעות אזרחיות לרוב אשר יפעילו לחץ על השלטון לבצע את רצון הציבור.

סביר כי אכן יווצרו מצבים בהם גופים שונים ישתמשו במידע זה שלא לטובת הציבור. הדרך להתמודד עם מצבים אילו היא לא לבטל את המיזם לגמרי, אלה לבצע חקיקה המסדירה את השימוש המקובל בו. יש לשער שחוקים כאילו יחוקקו עם הזמן כאשר יעשה במערכת שימוש לרעה. העובדה שנאלץ להתמודד עם בעיות וחסרונות איננה סיבה מספיק טובה לוותר על הפוטנציאל הגלום בטכנולוגיה חדשה ומבטיחה כמו המאגר הביומטרי.

האם אני מאמין שהשלטון יבצע בסופו של דבר את הדבר הנכון ויבזר את השליטה במאגר? ברור שלא! יש כאן כוח, אינטרסים וכסף. אך כמו תמיד, בסופו של דבר והכוחות הכלכליים יפעילו לחץ עליהם לשחרר מעט את אחיזתם בצעצוע החדש, המידע ידלוף ודרך חברות אילו יפתח עולם חדש ומבטיח בפני כולם.

שלום עם סוריה

כל פעם שאולמט בצרות עם החוק אני שומע על גישושים סודיים עם הסורים. יפה - כדרכם של פוליטיקאים אולמרט משתמש בספין בכדי להפנות את צומת הלב למקום אחר. זוהי בעיה בפני עצמה, אבל אני רוצה לדבר על עצם המגעים הדיפלומטיים עם השלטון הסורי. נראה לי שאולמרט מאמין כי הציבור רוצה שלום עם סוריה, אחרת היה בוחר בספין אחר. האם הוא מתבסס על סקרים בכדי להגיע להנחה זו? אותי ספציפית הוא לא שאל. אבל אם כבר שאלתם, אז ככה...

שנים שאני שומע כתבים מדיניים ופוליטיקאים מיתווכחים על כוונתם של הסורים: האם פניהם למלחמה או לשלום? האם הם באמת רוצים שלום או רק את הגולן? העניין המצחיק הוא שעצם השאלות הנובעות מחוסר הביטחון שלנו בנאמר בסוריה, מצביע על צורת התנהלות המשטר הסורי. התנהלות חסרת שקיפות לחלוטין והחלטות אשר מתקבלות על ידי קבוצה קטנה מאוד של אנשים אשר יכולים לשנות את דעתם בן רגע ללא היתיעצות בגורמים רחבים יותר (ובטח שלא עם העם הסורי). החלטות שקשה לצפות ולהתכונן אליהן. זוהי דרכם של דיקטטורות ולכן קשה מאוד לדעת למה אסד מתכוון והאם אפשר בכלל לסמוך עליו שיעמוד בהסכם. יתרה מזאת, שלטון דיקטטורי כדוגמת זה אשר בסוריה צריך אויבים חיצוניים בשביל להצדיק את שליטתו במדינה. גם אחרי הסכם שלום, תנחשו מי ימשיך להיות השעיר לעזאזל? לא שאצלינו השלטון מושלם ויש שקיפות מלאה, אבל בכל זאת יש כאן תקשורת חריפה, הפרדת רשויות מסוימת, זכויות אזרח והכי חשוב, מותר לצעוק, לקלל ולהפגין נגד השלטון (לא שזה באמת עוזר). בסוריה אפשר רק לחלום על זה - ואני בטוח שהרבה חולמים.

אני שואל את עצמי, האם הסכם שלום עם מדינה דיקטטורית לא יחזק שלטון עריצות ויחזק אותו אל מול האופוזיציות ההולכות וגדלות נגדו? האם זה מוסרי מצדינו כלפי העם הסורי לתמוך בשלטון צבאי המשתמש בכלים כמו משטרה חשאית, צנזורה חזקה וחינוך לשנאה בשביל להמשיך ולמצוץ כל משאב מדיני ואנושי לטובת אליטה שלטונית צרה? האם שלום עם סוריה לא יחליש את רצונו של העם הסורי בחופש? האם השלטון הסורי יחדל מהמירוץ אל הפצצה? האם זה באמת יהיה שלום, או רק שלום קר על הנייר ובפועל ההסתה והחינוך לשנאה ימשכו ביתר שאת?

אינני מטיף למלחמה - כלל וכלל לא. אפשר להתמודד עם המצב באופן אקטיווי ופסיבי כאחד. מצד אחד ניתן להתנות הידברות בשינויים בצורת השלטון הסורית. על השלטון הסורי להוכיח כי הוא משנה את צורת שלטונו, אפילו בצעדים קטנים, לכיוון פתוח יותר לפני שאנו יושבים איתו מסביב לשולחן המשא ומתן. בשום אופן לא לעזור לו לחזק את שלטונו נגד הכוחות הפועלים נגדו. באופן אקטיווי יותר צריך להמשיך את המצב הדיפלומטי הנוכחי ואף להקצין אותו, כמובן בדרכים דיפלומטיות כשאפשר. יתרה מכך, ניתן להתנות את השבת הגולן לריבונות סורית, לא בהסכם שלום, אלה ברפורמות גדולות במדינה. רפורמות כמו ריבוי ערוצי תקשורת לא נשלטים, חילופי שלטון בעקבות בחירות, הפרדת רשויות וכדומה. גבו של המשטר הסורי גם כך צמוד לקיר וכוחות גדולים פועלים נגדו. אל לנו לתת להם חבל הצלה בדמות תהליך מדיני. אולי עוד כמה דחיפות והם נופלים. וטובה שעה אחת קודם.

המפתח לשלום הוא דמוקרטיה ולא הסכמים כאילו או אחרים. כשבסוריה תהיה דמוקרטיה, אפילו חלקית, אשמח שנשב איתם ונשוחח על כל דבר שבעולם. בלי הגולן, עם הגולן, עד קו הכינרת, עם כל הכינרת. מה זה חשוב. בין כה בין מדינות חופש ליברליות שורר השלום הדמוקרטי והגבולות לבטח יהיו פתוחים. עד לאותו רגע עלינו לתת להם להמשיך ולהתייבש בציר הרשע.